הגשמה עצמית (או: על דברים שאיבדנו בדרך)

אתם בטח מכירים את הסיפור הכל כך פשוט של רות קראוס על הילד הקטן שטמן באדמה זרע של גזר. למקרה שלא, הנה תזכורת לעלילה המתפתחת של הסיפור:

אמא שלו אמרה: "אני חוששת שזה לא יגדל".
אבא שלו אמר: "אני חושש שזה לא יגדל".
אחיו הגדול אמר: "זה לא יגדל".
יום יום הילד ניכש את העשבים שצמחו מסביב, והזליף מים על האדמה.
ושום דבר לא גדל..
ושום דבר לא גדל..
כולם אמרו לו שזה לא יגדל.
אבל הוא המשיך כל יום לנכש את העשבים מסביב ולהזליף מים על האדמה.
ואז, יום אחד,
הגזר גדל.
בדיוק כמו שהוא ידע שיקרה.

(זרע של גזר / רות קראוס)

אני אוהבת מאוד את הסיפור הפשוט הזה, שמצליח בפחות מ-90 מלים לגעת בגרעין (שלא לומר: זרע) של אמת פשוטה מאין כמוה: בשביל הילד הזה, שהחיים עוד לא הספיקו לקלקל, הגשמה זה לא סיפור כל כך מורכב.

אני קוראת את הסיפור המרגש הזה לבתי לפעמים, ופעם אחר פעם אני מתמלאת פליאה מכך שהיא אינה מתרגשת כמוני מהנס הגדול שבצמיחת הגזר. ואז אני מבינה עוד יותר כמה התקלקלנו, אנחנו הגדולים. כמה אנחנו מעמיסים על כל העניין הזה של הגשמה עצמית כל כך הרבה ציפיות ותסכולים, וחישובים של סיכויים וסיכונים.

דברים שלא מלמדים אותנו על הגשמה עצמית:

1.    תנו לגדול בשקט: לא יעזור כלום, אין אף אחד בעולם שמסוגל לעזור לגזר לצמוח מהר יותר או אחרת ממה שהוא יכול. אפשר וצריך להשפיע על התנאים הבסיסיים. זריעה נכונה, השקיה ודישון. אם עשית את כל הפעולות הנכונות – אין סיבה שלא תראה פרי. כל כך פשוט.

זה רק שאנחנו לא תמיד משלימים עם העובדה הפשוטה שלפרי יש את הקצב שלו להבשיל ואת הצורה הייחודית שלו לבוא לידי ביטוי. גם כשמדברים על הגשמה עצמית – חשוב שנזרע את הדבר הנכון ונטפח אותו כראוי, אבל לא יזיק גם לזכור שלא הכל באמת תלוי בנו, ואפשר לשחרר קצת ולתת לטבע להפתיע אותנו עם העיתוי ועם הביטוי הייחודי של מה שזרענו.

2.    לא מלמדים אותנו להיות אופטימיים: כשאתה ילד, אין לך שום סיבה לא להניח שזרע שטמנת באדמה לא יצמח. ילד לא מסוגל לדמיין את כל המחשבות, החששות והשיקולים שמתלווים לפנטזיות שלנו, המבוגרים, על הגשמה עצמית. איפשהו במעלה הדרך, רבים מאבדים את האופטימיות הזו. כל מי שרוצה בטובתנו, מרגיש חובה ללמד אותנו להיות דרוך כדי להימנע מכישלונות. ('תעשה בגרות כדי שלא תהיה מנקה רחובות'; 'את חייבת תואר אקדמי, אחרת אף אחד לא יסתכל עלייך').

הגדולים שאנחנו מעמיסים על הילדים מטען של אמונות פסימיות ותפישות מגבילות, ובלי להתכוון גורמים להם לגדול עם קצת פחות ביטחון בסיסי-קיומי בכך שמה שצריך לקרות יקרה, ומה שיקרה זה הדבר הנכון. מימוש החלומות מחייב חזרה לסטייט אוף מיינד הראשוני הזה. זו לא נאיביות – זו אופטימיות, ואני מאמינה שהיא מצרך חיוני לכל מי שמחפש הגשמה עצמית.

3.    להתמקד בפרי ולדעת ליהנות ממנו: המבוגרים שאנחנו נוטים להתייחס לכל דבר במונחים דרמטיים. אצלנו הגדולים, גזר הוא לא רק גזר. הוא הצלחה בחיים. התממשות. הגשמה עצמית. יגדל או לא יגדל, זו בכלל לא השאלה. אנחנו עסוקים מראש בשאלה איך יראה מה שיגדל ובכמה כסף אפשר יהיה למכור אותו.

אנחנו מקלפים את הקליפה לפני שהגזר צמח. האושר שלנו תלוי בכך. ואם ככה – אז אולי עדיף מראש לא לפתח יותר מדי ציפיות. אצל הילדים, לעומת זאת, המיקוד הוא על הגזר. אין את כל הרעש מסביב. מה שייצא, אני מרוצה, כמו שמלמדת הגננת. (ואז יוצאת הביתה ושוכחת מזה לגמרי ;-)). כשאתה ילד אתה פשוט נהנה מהפרי כמו שהוא.

לסיכום,

הגשמה עצמית מתחילה בזריעה של הנבט הנכון. אחר כך היא עוברת דרך הבנה בסיסית שלדברים יש את הקצב שלהם להבשיל ולהתממש, וכל שעליך לעשות עד אז הוא להתמקד בפעולות הנכונות. על הדרך, עליך לסנן את הקולות הפסימיים מהסביבה החיצונית ומתוכך פנימה.

הדרך הזו מסתיימת – וזה אולי החלק הכי חשוב – בקבלה של התוצאות. לא תוכל להוציא מהאדמה משהו שלא זרעת. נבט החיטה לעולם יממש עצמו כנבט חיטה ולא כנבט שיפון. רק בני האדם מנסים להיות מה שהם לא. זה לא אומר שלא תוכל לעשות דברים אחרת ולהנדס קצת יותר את הפרי שלך בסיבוב הבא, אבל בשביל זה תצטרך קודם כל להשלים עם מה שיצא ולהבין מה חשוב לך עכשיו.

פרספקטיבה חיצונית, ליווי מקצועי ותמיכה יכולים לעזור בתהליכי הגשמה עצמית. אימון לעצמיות בקריירה מלמד הקשבה לעצמך ומכניס אופטימיות לחיים. ניתן ליצור אתי קשר בטל 052-8870405, או לכתוב אלי ואחזור אלייך בהקדם

ובינתיים, מתנה ממני, 6 כלים מעשיים "איך להוציא מעצמך את המיטב". לקבלת המדריך לחצו כאן >